|
אוסטאוארתריטיס או בשם הנפוץ "שחיקת סחוסים"
הסחוס, המצפה את קצה עצמות המפרק, ומהווה מעין "כרית" בולמת זעזועים בתוך המפרק, נשחק כתוצאה מתהליכים ניווניים נורמאלים מתקדמים של הגיל ומעומס יתר. למרות העובדה ששחיקה זו אינה הפיכה, הרי שמרכיבים אחרים המשפיעים על המפרק, כמו התיאום בין השרירים המייצבים, בהחלט ניתנים לשינוי ול"חינוך מחדש".
תופעת שחיקת הסחוסים מובילה לכאבי ברכיים המופיעים בעיקר בהליכה, עמידה ובמדרגות.
בגלל הכאב, השרירים עובדים פחות, ולכן נחלשים ומתנוונים אט אט. בנוסף, הרצועות המייצבות את המפרק הופכות להיות רפויות יותר.
דבר זה מוביל לחוסר איזון ברקמות הרכות סביב המפרק וכך השרירים מתכווצים בצורה גסה ולא מתואמת ומעלים את הלחץ הקיים על האזור הפגוע במפרק. חוסר איזון זה יוצר עומס יתר על המפרק שעשוי להוביל לדלקת מכאנית. (דלקת מקומית כתגובה לעומס יתר השוככת ברגע שמסירים את העומס).
"שחיקת סחוסים" אתם לא לבד
שחיקה זו אופיינית לגילאי 50 ומעלה ושכיחותה עולה עם הגיל. מיליונים ברחבי העולם סובלים מכאבים כתוצאה משחיקת סחוסים ומבעיות נלוות ברקמות הרכות סביב המפרק.
"בחן את עצמך"- האם גם אתה סובל משחיקת סחוסים?
הסימנים והסימפטומים האופייניים לבעיה רבים. ביניהם: כאבים כרוניים מפושטים בברכיים, כאב חד או שורף בשרירים ובגידים, הגבלה בתנועה ותחושה של נוקשות בברך. בנוסף ייתכנו רעשי חיכוך ("קנאקים") בתנועה או במגע וכיווצי שרירים ("ספאזם"). המפרק עשוי להיות נפוח וצורתו מעוותת. כתוצאה מהכאב תיתכן א-סימטריה בהליכה (צליעה), קושי בעליית מדרגות וירידת מדרגות (קשה יותר בעלייה), קושי לקום מכיסא, קושי לצאת מהרכב ולהתחיל ללכת, קושי לעמוד במטבח זמן רב במהלך בישול והימנעות מפעולות נוספות המעמיסות על מפרק הברך.
חשוב להדגיש כי לא תמיד קיים מתאם בין הממצאים בצילום הרנטגן לסימפטומים. כלומר, חלק מהאנשים יתלוננו על כאב למרות שאין להם שחיקת סחוסים משמעותית בצילום ואילו חלק מהאנשים לא יחוו כאב למרות שבצילום רנטגן תימצא שחיקת סחוסים ברורה.
אז למה לי יש ולשכנה ממול אין?
הסיבה העיקרית לבעיית שחיקת הסחוסים היא שינויים הקשורים לגיל. עם השנים נוצרים שינויים ניווניים נורמאלים בסחוס המפרקי ובעצם (זיזי עצם/ אוסטאופיטים).
גם כאן קיימת חשיבות לגנטיקה שלנו- גמישות יתר, מנח מפרקים אב נורמאלי: רגלי X – מנח וולגוס, או רגלי O- מנח וורוס או נטייה למחלות דלקתיות, אך סיבות רבות הן סיבות נרכשות בהן בהחלט ניתן לשלוט: עודף משקל, חולשת שרירים או חוסר תאום בין השרירים הנקרא ליקוי בתקשורת עצבית-שרירית, פציעות וחבלות לרבות פציעות ספורט ועוד.
הסיבות הללו מובילות למנח ביו-מכאני לא תקין של מפרק הברך: זווית מוגזמת בין עצם הירך ועצמות השוק, מתיחות יתר של הרצועות התומכות במפרק ותפקוד לקוי של השרירים (תזמון ותיאום ביניהם), כך שברור כי הכאבים נובעים מסיבות נוספות ולא רק משחיקת הסחוס!
בדיוק כמו שבבניין ישן, משפיעים גורמים נוספים על עמידותו כמו חוזק הקירות התומכים, איכות חומרי המילוי, זווית עמודי השלד, עומק היסודות ושכבת הבידוד, כך גם באוסטאוארתריטיס- לא רק שכבת הבידוד של הסחוס המפרקי תיקבע את מצב הברך, אלא גם חוזק השרירים, התיאום השרירי, עודף המשקל וגורמים רבים נוספים.
כך שניתן היום לומר בבירור כי: אוסטאוארתריטיס- לא רק שחיקת סחוס!
אז כיצד מטפלים?
מכיוון שלא רק הסחוס המפרקי מעורב בבעיה, כפי שצוין בסיבות שלעיל, הטיפול מקיף גם מרכיבים נוספים המתייחסים בעיקר לעבודת תאום נכונה בין השרירים ולרכישת הרגלים נכונים.
טיפול ניתוחי: ניתוח להחלפת מפרק הברך במפרק מלאכותי. משך עמידות המפרק המלאכותי מוערך בכ-10-15 שנים. וכמו בכל ניתוח, יש להיערך לתהליך השיקומי ולהבין כי קיים סיכון לסיבוכים משניים לניתוח.
טיפולים שמרניים:
הפחתת משקל- תוצאות מחקרים מוכיחות שכל ירידה של ק"ג במשקל תגרום לירידה של 4 ק"ג בעומס המופעל על הברך בכל צעד במהלך פעילות יומיומית. נראה שכאשר מכפילים את התוצאה באלפי צעדים ביום ההשפעה תהיה בעלת משמעות קלינית משמעותית.
פיזיותרפיה- תחת מטריית הפיזיותרפיה טיפולים רבים שתכליתם לשפר כח, תחושה עמוקה וטווחי תנועה תוך הפחתת המרכיב הדלקתי. לדוגמא: תרגילים רפואיים והדרכה לתרגול אישי, אלקטרותרפיה (גירויים חשמליים),אולטרא-סאונד (גלי קול), טיפול מנואלי ועוד.
תרגילים רפואיים- תרגילי מתיחה וחיזוק ללא הפעלת עומס על המפרק ותרגילים המשפרים את התקשורת העצבית-שרירית, עשויים להפחית כאב בתפקוד ולשפר איכות חיים.
סדים ותומכי ברך- תורמים להפחתת כאב ומקנים תחושת יציבות וביטחון סביב תפקודי המפרק. מומלץ לא "להתמכר" אליהם על מנת לחנך את השרירים לעבוד ולא "להתעצל".
מדרסים- סוליות מיוחדות המותאמות בהתאם למנח כף הרגל במטרה להקל על העומסים הנוצרים במפרק. המדרסים מהווים תמיכה פאסיבית.
מנוחה יחסית- כבר חלפו הימים בהם אדם שכב במיטה ללא ניע למשך ימים ושבועות כתוצאה מכאב. מומלצת מנוחה יחסית מפעילויות המעמיסות על הברכיים, כמו הרמת משאות, עליית מדרגות או הליכה ממושכת ועם שוך הכאב, חזרה הדרגתית לפעילויות השגרה.
קירור או חימום- אנשים רבים חשים הקלה בכאב עם חימום על ידי כרית חמה או אמבטיות, אך יש לציין כי במידה ומתפתחת בברך תגובה דלקתית הכוללת חם מקומי, נפיחות וכאב חריף, מומלץ לנסות דווקא לקרר באופן עדין ולא ישיר על העור לכ-10 דקות כל מספר שעות למשך כיומיים.
שחייה- או הליכה במים. מומלץ להימנע משחיית חזה בשל תנועות הברך במהלך ההצלפה והחזרה, העשויות להחמיר את הכאב. מומלצת שחיית חתירה או גב או הליכה במים. יש להיוועץ עם הידרותרפיסט על מנת לבנות תכנית טיפול מותאמת.
טיפול תרופתי- תרופות לשיכוך כאבים או תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות ( NSAID'S). מומלץ להיוועץ ברופא לגבי טיפול תרופתי מומלץ.
זריקות- זריקות מקומיות של סטרואידים (קורטיזון) להפחתת כאב ודלקת או זריקות של חומצה היאלורונית, המהווה את המשתית וחומר הסיכה במפרק. לזריקות הללו משך השפעה מוגבל ומשתנה בין מטופל למטופל. גם במקרה זה, יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי אופי, מינון ותדירות הזריקות.
תוספי תזונה- תוספים של 2 חומרים בשם כונדרויטין וגלוקוזאמין, המהווים חלק מחומרי הגלם של הסחוס המפרקי. הממצאים הקליניים במחקרים חלוקים לכאן ולכאן, וכך גם העדויות של המטופלים, חלקם חשים בהקלה בכאבים וחלקם לא.
טיפול אפוס- טכנולוגיה רפואית פורצת דרך בטיפול בכאבי ברכיים
מחקרים רבים מראים היום כי הטיפול המתאים ביותר לשחיקת סחוסים ביותר הוא הפחתה של העומס במפרק על מנת להפחית את הכאב ושיפור תפקוד השרירים המייצבים סביב המפרק.
טיפול אפוס, הינו הטיפול היחיד המשלב את שני העקרונות הללו.
טיפול אפוס הינו טיפול רפואי בכאבי ברכיים המבוסס על הליכה במערכת הליכה ייחודית של אפוס המותאמת באופן אישי לכל אחד. טיפול אפוס מתבצע תוך כדי הליכה יום יומית קצרה ובמהלך פעילויות שגרה בבית, בחוץ או במשרד, בזמן הנח לכל אחד ומאפשר חזרה לתפקוד מלא ועצמאי. הטיפול בטוח, אינו פולשני ואינו תרופתי ומשלב הפחתת כאב, שיקום תפקוד המפרק ושיפור הליכה.
לפרטים נוספים על טיפול אפוס לחץ כאן
|